גשר לקשר

בנות השירות של בת עמי בתפוצות מעצבות תודעה יהודית במדינות השונות. מרגש.

כל מי שאי פעם רצתה לעצב תודעה יהודית – כדאי שתתחיל לשנן איך אומרים שירות לאומי בספרדית, באנגלית וברוסית. Servizio Nazionale, 全国服务, воинская повинность . נכון, זה רחוק מאוד מהבית אבל הסיפוק הוא עצום ועל כך תוכלו לקרוא בכתבה הבאה. אז אם את חדורת שליחות, וקיבוץ גלויות הוא בראש מעייניך, אז העולם הגדול קטן עליך.

תמר, ששירתה באורוגוואי, התרגשה כשהורי התינוק החליטו לקיים את ברית המילה עקב קשר מקרי עם רב הקהילה והשליחים מהארץ.

אורטל, ששירתה בסן פרנסיסקו, מארחת לשבתות את אולגה בביתה שבנתניה. אולגה עשתה עלייה לבדה מסן פרנסיסקו והתגייסה לצה"ל. ההיכרות ביניהן התרחשה בשנה שעברה כשאורטל עשתה שם שירות לאומי.

רחלי, בת השירות בסנט לואיס, מספרת שאחת המשפחות המאמצות חגגה בת מצווה לבת עם כל "האחיות שלה", כל בנות השירות הלאומי משמונה השנים האחרונות.

וזהו רק קמצוץ מהווי השירות הלאומי בחו"ל. נשמע מעניין נכון? המשיכו לקרוא.

אוקיינוסים מפרידים בין בנות השירות הלאומי בתפוצות למשפחותיהן בארץ. האירועים הקשים במדינה, כמו גם השמחות מועברים רק דרך המסך. יחד עם זאת, פועלות מעל מאה בנות בחמישים מדינות שונות ברחבי העולם ומביאות את הבשורה לכל יהודי בכל מקום שהוא.

"אמנם מתגעגעים לארץ ומצער להחמיץ את האירועים החשובים בארץ, אך תחושת הסיפוק גוברת על תחושת הגעגועים", מספרת תמר צבע, בת השירות במיאמי.

הרב ליפנר, רב הקהילה בסן פרנסיסקו היטיב לתאר:

"בת השירות היא זו שמדליקה את הניצוץ היהודי. היא יוצרת את הזיקה של הנשמה לשורשיה ובכך מחברת אותה כחוליה של העם היהודי לדורותיו".

תמר גרשון ששירתה באורוגוואי מספרת על אירוע ברית המילה שהשתתפה בו "זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. נכחתי בברית וקשה היה להישאר אדיש לעניין. צריך להבין, בגלות הסממן היהודי אינו מובן מאליו. להיות יהודי זו בחירה יומיומית, זה לא נובע מכוחו של הרגל או נורמה חברתית".

רובנו שומעים חדשות לבקרים על האנטישמיות הגואה ברחבי אירופה, ללכת עם כיפה כבר נחשב למסוכן. בנוסף, אחוז ההתבוללות בקרב הקהילות היהודיות גבוה לאין שיעור ותפקיד השליחות רק הולך ומתעצם.

ארגון בת עמי מגייס כמאה וארבעים בנות בכל שנה לשירות לאומי בתפוצות. באמצעות הסוכנות היהודית מופנות הבנות אל עשרות קהילות ברחבי הגלובוס ובכל מקום שבנות השירות הלאומי מגיעות תומכים בהן לאורך כל הדרך.

גב' אורית לברן, מנהלת השירות הלאומי בתפוצות בבת עמי, מספרת על תהליך המיון: "אנו מאתרים את הבנות שיש ביכולתן להפיח אווירה ארצישראלית במסדרונות בתי הספר בחו"ל".

לשירות לאומי בתפוצות מתקבלות בנות שזו להן השנה השנייה בשירות. בכדי להתקבל ישנו תהליך מיון מקצועי כדי לאתר את אלה שיש להן את הכישורים המתאימים.

"בשבוע שלפני פסח מגיע צוות מחו"ל לראיין את הבנות, מה שמראה את מידת החשיבות שמייחסים לתרומתן". מספרת אורית.

"חלק מתהליך הגיוס הוא היעד לבצע התאמה מיטבית בין צרכי הקהילה לבין רצונות הבת התורמת. בקיץ, בטרם הן טסות לחו"ל, הן עוברות הכשרה ובה מגוון סדנאות המציידות אותן בכלים לדרכן בשנה מיוחדת זו".

גב' דינה דובדבני, שעמדה בראש המחלקה של שירות לאומי בתפוצות במשך כחמש עשרה שנה, פרשה בפנינו את פרופיל הבת המתאימה, "התכונות הנדרשות לבת שמעוניינת לעשות שירות לאומי בתפוצות הן: אחריות, עצמאות, ראש גדול, יוזמה, מסירות, יכולת של תקשורת בין אישית טובה, פתיחות, שיתוף פעולה  בצוות. וכן עולם רוחני מגובש כי הן באות למעשה להוות דוגמא".

לפי גב' דובדבני לבנות השירות יש יתרון ייחודי על השליחים. "הבנות מביאות איתן רוח רעננה, ובגלל שהן קרובות בגיל לילדים הצעירים ובני הנוער, הם יותר פתוחים אליהן ומשתפים אותן, וכך הן יכולות לעשות את הדברים הלא פורמליים באופן מיטבי".

התכנים שבנות השירות מפיקות בעבודתן משלבים את השורשים היהודיים ואת האקטואליה הישראלית כדי שהנוער היהודי יוכל להתחבר. לא רק לרגשי השייכות ההיסטורית, אלא גם לרגשי גאוות היחידה הלאומית.

רחלי טרבלסי, המשרתת בסנט לואיס, מפרטת: "הפעילויות החווייתיות עוסקות בעיקר בהעצמת הקשר עם 'ישראל היפה' של היום. אנו מלמדות את הא'-ב' בעברית, ובכל אות מציגות מילה שמייצגת את ההתקדמות הטכנולוגית בהמצאה הישראלית.

כל זה לצד פעילויות לימוד חווייתיות על החודש העברי ולימוד הגיאוגרפיה של הארץ – אנו  מחלקים להם כרטיסי אוטובוס אגד ויוצאים למסע בשבילי ישראל בין כותלי בית הספר בארה"ב".

לרחלי יש שבוע גדוש בעשייה סביב הנושא הציוני במסגרות ואוכלוסיות שונות. במהלך השבוע היא מעבירה סדנאות על ארץ ישראל בבית הספר היסודי ובתיכון היהודי.בנוסף, היא מלמדת עברית ב'סאנדיי סקול', בית ספר הפועל בימי ראשון בלבד, אשר מיועד לילדים יהודים שלומדים בבתי ספר ציבוריים.

בסוף השבוע פעילה רחלי בקרב  סטודנטים יהודים שלומדים באוניברסיטה הסמוכה, אוניברסיטת וושינגטון, בסנט לואיס מיזורי, "הפעילות עם הסטודנטים היהודים חשובה לאין ערוך, כי הם צריכים את "הביחד" ואת השמירה על הקשר היהודי. יש להם צמא גדול לדעת עוד ועוד על ישראל, על היהדות ואפילו על מסגרות  עליה".

בנוסף לכך, משמשות בנות השירות כקומונריות בסניף בני עקיבא שהוקם על-ידי בנות השירות הלאומי לפני שש שנים ומתפקד לצד תנועת הנוער המקומית mcsy.

תמר גרשון, שירתה באורגוואי לפני שנתיים, הוריה עלו לארץ מאורגוואי בנעוריהם, והיא חזרה לשורשים. "ההחלטה האמיצה שעשו הוריי השפיעה על כל אורח החיים שלי כיהודייה, לכן באתי לעשות שליחות דווקא באורגוואי מקום מוצאם של הוריי".

בנות השירות, ובהן תמר, מתקבלות ביחס חם בקהילה. האנשים הדרום אמריקאים ידועים כאנשים חמים, הבנות מקרינות את היחס החם הלאה כלפי הנוער עמו הן עובדות. הן מקבלות עם הצעירים את השבת ברוב הוד והדר בסעודת ליל שישי עם זמירות שבת בעברית ושולחן מזמין. את השפע של המטעמים הן מכינות בעצמן.

"באים אלינו גם צעירים שהתקרבו למצוות, ואוכלים אצלנו בשבת בגלל ההווי הדתי ובגלל הסעודה הכשרה. לרוב, אין בנמצא עבורם מקום כשר אחר לאכול בו".

פיתוח עצמאות הוא דבר שבנות השירות נדרשות לו גם בארץ, אך יותר מכך, בחו"ל. זה לא כמו דירה בארץ שאפשר לקפוץ הביתה בסוף השבוע להביא את הכביסה, לנוח ולאזור כוחות לשבוע הבא.

תמר צבע, המשרתת במיאמי, מספרת: "החיים בדירה בחו"ל, רחוק מהבית, הם חיי שותפות מלאים. האמת, מפסידים התרחשויות מהארץ וזה קשה. אך כעת, כשחצי שנה עברה אני מאושרת מכל רגע. כל אתגר חישל אותנו, אני מרגישה שאנו נחזור לארץ מוכנות להתמודדות עם החיים".

הטכנולוגיה הקיימת היום נותנת פיתרון לצמצום המרחק הגיאוגרפי בין היבשות. אם אדם מעוניין לתקשר עם שליח שנסע לחו"ל, הזמן הנדרש כיום  לראות V V בצבע כחול בוואטס אפ קצר הרבה יותר מהזמן שהיה דרוש בעבר ללקק את הבול ולהדביקו למעטפה.

הקהילה במיאמי שם משרתת תמר צבע, היא קהילה גדולה, בעלת שירותים דתיים ענפים, לכן בנות השירות מתפרסות בכמה בתי ספר ובמספר דירות. אתגר מרכזי של בנות השירות במקום הוא להתאים את הפעילות החווייתית לכלל הגילאים.

הן מפתחות בעצמן פעילויות מקוריות "יש מאין" לשכבות הגיל השונות – יסודי, חטיבה, ותיכון. זו עבודה המצריכה את מירב היצירתיות והכישרון. "במהלך מבצע צוק איתן העברנו פעילויות על אחדות שכוללת גם פעילות חווייתית וגם קשר עם האקטואליה בארץ ישראל.

למשל, יצרנו פאזל אחדות לשכבת הגיל הנמוכה. לבוגרים הכנו שאלות עומק על סיפורו המרגש של סמ"ר ניסים שון כרמלי ז"ל ועל השיר "20 אלף איש", שנכתב על ידי הזמר אריאל הורביץ, בעקבות ההלוויה ההמונית שנערכה לו".

כדי להבין את חשיבות תרומתה של בת השירות הלאומי לקהילה היהודית, חשוב גם לשמוע את הצד של הביקוש ולא רק את הצד של ההיצע. לכן, צריך לפנות אל הגורם הקולט את בנות השירות הלאומי. לא בכדי הבחירה היא לדבר עם הרב ליפנר, מנהיג הקהילה האורתודוקסית בסן פרנסיסקו בארה"ב.

הרב ליפנר מעיד על נחיצותן של בנות השירות הלאומי, ממרום שנותיו מלאות הניסיון עם הבנות מזה כחמש עשרה שנה. הוא מנהיג את הקהילה באהבה כיובל שנים ומנהל את ביה"ס במקום ביד רמה.

הרב ליפנר מסביר שבת השירות הלאומי זוכה להשפיע על הזהות היהודית של חניכיה בחו"ל ורואה בבנות גורם אחראי מבוגר. הבנות משמשות כחלק בלתי נפרד מסגל ביה"ס. "האתגר הגדול הוא כיצד למשוך אותם ללימודי היהדות, וזאת עושות בנות השירות במלוא היצירתיות והמקצועיות".

"כשנפתחים לקשת רחבה של רמת דתיות ואורחות חיים לומדים לכבד כל אדם. כך רוכשים ניסיון איך לגשת ומהי הגישה הנכונה לחלחל אל הלבבות של בני הנוער" מספרת אורטל חנוך, בוגרת השירות הלאומי בסן פרנסיסקו.

"קודם שמים בדלי את חלוקי הנחל ורק אז שמים את החצץ – תחילה מדברים על הערכים הגדולים כמו ציונות, יהדות, ורק בהמשך יורדים לרזולוציה של המצוות המעשיות, על מנת לקרב בהדרגתיות ולא להרתיע.

בקהילה אנו מתפקדות בשני כובעים, גם מורות בבית הספר וגם מדריכות בבני עקיבא, כי תנועת הנוער קשורה בקשר ישיר לעשיה הבית ספרית. מצד אחד יש לשמור על רמה מסוימת של דיסטנס בשיעורים בכיתה, ומצד שני אנו שואפות להיות החברות שלהם בתנועת הנוער". הכפילות הזו על מורכבותה היא כנראה גם סוד ההצלחה.

"בגלל ההיכרות הקרובה בשעות הבוקר במהלך לימודיהם, אנו יודעות מהם הצרכים שלהם וכיצד לתת להם מענה בזמן הפעילות בבני עקיבא. אנו חיות עם הילדים יום יום, ויוצרות קירוב אמיתי דרך קשר אישי".

שליחה לשנה – שליחה לחיים!

השירות בחו"ל משפיע על הבנות גם לאחר חזרתן הביתה, לארץ. הן רואות את הנחיצות האדירה של העלייה לארץ, לא רק כצורך של מדינת ישראל לקיבוץ הגלויות, אלא גם כצורך חיוני ליהודים בתפוצות.

כל בנות השירות עמן שוחחנו מספרות על הקשרים החברתיים שהן ממשיכות לטפח גם מעבר לאוקיינוס. המשפחות יודעות בעתיד שאם יעשו עליה או רק יבואו לטיול, זה לא יהיה טיול תיירותי. אלא יש להם חברים בארץ, יש להם את מי לבקר". מספרת רחלי טרבלסי.

 "כשירדתי מהמטוס בחזרה הביתה, ידעתי ששליחות זה FOR LIFE וגם בארץ ממשיכה השליחות". אומרת תמר גרשון, שעדיין שומרת על קשר עם חבריה בחו"ל.  לכבוד חתונתה, הכינו לה החברים מעבר לאוקינוס סרטון ברכות ואיחולים.

המשותף לכל החוויות שמספרות בנות השירות הלאומי היא תחושת השליחות האדירה, בשל הזכות שניתנה להן להשפיע על הזהות של הילדים עמם עבדו. הבנות הן הגורם המחולל, הן אלו שפותחות צוהר לעולם היהודי.

אצלנו בארץ המרחב הציבורי משקף תרבות יהודית לאורך כל ימות השנה – הבית, הקהילה, בית הספר, התקשורת, תנועת הנוער. לעומת זאת, בארצות הגולה אם בנות השירות והשליחים לא היו, עבור רבבות יהודים, מעגל החיים היהודי של הלוח העברי כמעט ולא היה קיים.