"אקדמיה לחיים"

סיפורה של לבנה מתכנית "בדרכי"- שעתידה לסיים בקרוב לימודי תואר ראשון.

לבנה שרתה בבת עמי בשרות הלאומי במסגרת תכנית: "נערות ונערים למען הקהילה" והמשיכה לתכנית הבוגרות שלנו: "אקדמיה לחיים".

 בזכות הליווי המקצועי והמעצים שקיבלה לאורך השנים בבת עמי, לבנה תסיים השנה לימודי תואר ראשון בחינוך בלתי-פורמאלי במכללת דוד ילין בירושלים והיא בדרכה להשתלבות בעבודה בהתאם לכישורים שרכשה.

לבנה מתארת את התהליך המדהים שעברה במהלך 6 שנות הליווי בעמותת בת עמי:

" בשירות הלאומי קיבלתי הרבה תמיכה. לא הייתי רגילה להחזיק מעמד במסגרת.

הרכזת היתה מדברת איתי הרבה על כך שאני יכולה,  מזכירה לי את היכולות שלי ואת ההצלחות שלי.

בקבוצה היה הרבה דיבור על הכוחות שלנו, על איך מוצאים אותם וממנפים אותם.

בסוף השרות הלאומי, הרכזת אמרה לי: "היתה לך אחריות והצלחת להחזיק אותה, היית משמעותית לאנשים. את טובה בזה, תפתחי את זה."

בתכנית: "אקדמיה לחיים", הרכזת דיברה איתנו הרבה מאד על החשיבות בכך שאישה צריכה ללמוד, כדי שתוכל להחזיק את עצמה, בלי להיות תלויה באף אחד.   על ההבדל בין משכורות עם ובלי לימודים  . בהתחלה לא כל כך האמנתי בזה, דגלתי בכך שגבר יפרנס, אבל הרכזת תמיד אמרה לי שאני צריכה להחזיק את עצמי בזכות עצמי, כדי שיהיה לי ביטחון כלכלי בזכות עצמי, ולא להיקלע לסיטואציה שאני נשארת עם בן זוג רק בגלל שאני צריכה את הכסף שלו . לאט לאט הבנתי את זה וכיום אני ממש מאמינה בזה ,והבנתי גם שאם ארצה לעבוד במשהו שאני אוהבת ולקבל משכורת שמגיעה לי, אני צריכה תואר.

עצם העובדה, שהשתתפתי בתכנית "אקדמיה לחיים"-  נתנה לי את ההזדמנות ללכת ללמוד!

בחורה במצב שלי, בדרך כלל אין לה את ההזדמנות הזאת, כי היא עסוקה בלהילחם בחיים ולא בלחיות אותם, ובעיקר לא  חושבת על פיתוח עצמי . הרכזת תמיד הייתה אומרת שאולי יש לי נקודת זינוק שונה מרוב האנשים, אבל יש לי יותר חוזקות מהם.

 בגלל שיש לי לקויות למידה, חשבתי שאקדמיה זה לא מקום בשבילי, אבל בתכנית הבנתי שכל מי שרוצה, יכול ללמוד באקדמיה. התכנית נתנה לי  גם חונכת שליוותה אותי בכל העבודות שהייתי צריכה להגיש. היא היתה העיניים שלי בקריאת מאמרים וכתיבה אקדמית.

אחרי 4 שנים בתכנית, אני מגלה שאני מסוגלת לכתוב לבד עבודות ולקבל ציונים מעל 90 וזה רק בזכות היכולת שלי להאמין שאני מסוגלת להילחם על ההצלחה שלי' כמו שלימדו אותי הרכזות בשרות הלאומי ובתכנית: "אקדמיה לחיים".

זה בדיוק מקומה של העבודה הסוציאלית הפמיניסטית- לחזק את הקול הנשי, לחזק את הנשים שקולן הושתק, שגדלו לתוך עולם שבו אישה היא חלשה ופגיעה, ולגרום להן להבין שגם הן חזקות, גם הן מסוגלות ובעיקר לדחוף אותן לפתח את עצמן, לעזור וללוות אותן במאבק הזה .

לא לכולם יש אבא ואמא שמסוגלים לתמוך בהם ולדחוף אותם להצלחה, ובת עמי היו ממש אבא ואמא שלי בתהליך הזה.