פינה חמה

בנות השירות הקימו פינה חמה לחיילים בדרך לבסיס- במצפה רמון העיירה המרוחקת. שאפו!

גדלתי בעיירה מרוחקת כמעט כמו מצפה רמון רק בכיוון השני של המפה. כשבגרתי ונשאלתי פה ושם 'מאיפה את'? כמעט תמיד התשובה שלי הולידה מהצד הגברי תגובות נוסטלגיות מתרפקות בסגנון "ואו, באמת? היינו עוברים שם בשירות הצבאי בדרך ללבנון לא אשכח את בעל המאפייה שהביא לנו כל ערב ארגזים עמוסים בפינוקים, או את שדרת השווארמה בתחנה המרכזית שנתנה לחיילים מחיר כמעט חינם. היו ימים…"

השנים עברו ועדיין, מידי שבוע חיילים רבים חורשים את גבולות ארצנו לאורכה ולרוחבה גם אם המסע כרוך בשעות נסיעה רבות במדבר הצחיח. עבור אותם חיילים יישוביי הפריפריה המרוחקת הינם נקודה חמה של ציביליזציה ישראלית עוטפת ומחבקת. ולכן, התמונה השגרתית בימי ראשון בבוקר בתחנה המרכזית של מצפה רמון לא השאירה את בנות השירות אדישות. על אף שגם הן מגיעות מרחוק, עם תיק ענק שיספיק ל- 21 ימי עשייה מחוץ לבית, הן החליטו לקחת את האחריות לידיים והקימו פינה חמה בתחנת הריענון של החיילים בעיר.

"חשבנו איזה פרוייקט התנדבותי יוכלו כלל התושבים במצפה להתחבר ולקחת בו חלק" מספרת תהילה בלומברג, תקן גרעין שנפתח השנה לראשונה בעיר. "הצעתי רעיון של פינה חמה לחיילים כאשר את ההשראה לקחתי מקריית ארבע, מקום מגוריי, שם הפינה החמה היא מוקד פעילות ופינוק לחיילים". המשימה החלה לצאת מן הכוח אל הפועל אך היו גם קשיים שצצו בדרך: איך דואגים שתמיד יהיה אוכל? מה עם כשרות? איך מביאים תושבים להתנדב כבשעת ההגעה של החיילים הם נמצאים בעבודה? בזכות הרבה מוטיבציה וגם כמו תמיד ניסוי וטעייה, גיבשו הבנות תכנית ברורה המפרטת מי מתנדב לאפות ומתי, מאילו בעלי עסקים ניתן לקבל תרומות של מוצרי מזון יבש על בסיס קבוע, מי מסיע, מי מרכיב את העמדה וכמובן מי עומד לקבל את פני החיילים באותו הבוקר. כבר שלושה חודשים שהפינה החמה בימי ראשון בין השעות 12:00-15:00 היא הדבר המדובר ביותר בקרב החיילים המגיעים בקביעות לבסיסי הדרום המבודדים. והם כמובן דואגים להודות בדרכים מפתיעות, שולחים הודעות או משאירים פתק על השולחן, מנסים לאתר מי האישה שאפתה את עוגת השמרים המטורפת. "אם בהתחלה החיילים היו עוברים לידנו והיינו צריכים לקרוא להם, היום הם באים לבד ועומדים בתור" מספרת תהילה ומוסיפה, "אם עד עכשיו נהגי האוטובוסים לא היו מוכנים להעלות חיילים עם אוכל, היום אוטובוסים ציבוריים שיורדים לאילת מבקשים לעצור ולהעלות אוכל לחיילים השוהים בהם. אם בהתחלה היה קשה להפעיל את הפינה היום יש לנו מאות שליחים שמזכירים לנו למה זה חשוב".

לצד ההצלחה הרבה, הדבר המרשים ביותר בפרוייקט הזה הוא הלכידות היישובית תחת מטרה משותפת. בפינה החמה תוכלו למצוא קשישות שעומדות בהתנדבות, ילדים ובני נוער, אנשים שרק 'קופצים' שנייה מהעבודה להביא את מה שהכינו ומתקשים לחזור תכף לשגרה. "אנשים מתמסרים לתפקיד באופן יוצא דופן" אומרת תהילה, "אם הם משובצים לעמוד ביום מסויים הם לא יקבעו תוכניות אחרות ואפילו ישנו פגישות בשביל זה".  הפינה החמה שיזמו והקימו גרעין בנות השירות הוא ללא צל של ספק מקור לגאוות יחידה עבור התושבים. משהו טוב קורה במצפה!