עקב בצד אגודל

נעים להוקיר/ עו"ד מיכל וולדיגר

אלול תשע"ט

שלום ל-דנה ליפשיץ שזו שנת השירות השנייה שלה, כשגם את הקודמת עשתה בבת עמי (אלומה-אמונה) ב-שלוה ירושלים.

שלוה נוסדה ב-1990, כחלום פרטי של משפחה אחת (סמואלס) וברבות השנים הפך לארגון מוביל לקידום ושילוב חברתי של אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, מינקות ודרך כל שלבי החיים. בשלוה עובדים כל יום, כל היום, מסביב לשעון, כשאלפי פעוטות, ילדים, בני נוער ומבוגרים נהנים מהשירותים של שלוה.

ודנה – בשנה שעברה היא היתה צמודה ללהקת שלוה ועבדה קשה יחד אתם, השנה היא מלווה קבוצת בנים בעלי מוגבלויות שונות בגילאי 16-19. הנערים מגיעים לשלוה לאחר ביה"ס, מידי יום, ודנה, יחד עם עוד שני מדריכים, חונכת אותם, מלווה ומעבירה להם פעילויות שונות. "הם חברה באמת מדהימים שאוהבים לעשות שמח", היא מספרת. העבודה איתם מאוד מאתגרת ומורכבת, כל אחד מהם חווה התמודדויות רבות ומגוונות, אבל בעזרת היחס האישי, הצוות החם והעבודה הסופר מקצועית הם מתקדמים קדימה "עקב בצד אגודל".

אחת החוויות שיותר זכורות לדנה וכנראה יישארו איתה לעד זה כשחניך שלה, שבקושי דיבר, בוודאי לא עם המדריכים, ולא השתתף באף פעילות קבוצתית, התקשר אליה לפני שבת ואיחל שבת שלום. "ממש התרגשתי", היא מספרת, "עד כדי דמעות בעיניים" וב"ה הקשר אתו הולך ומתחזק מאז. כשמדברים עם דנה על החניכים שלה, העיניים שלה זוהרות – "אני פשוט אוהבת אותם".

האתגר המרכזי בעבודה בשלוה, לדבריה, הוא הקושי לשלב בין חיפוש אחר החוזקות של כל חניך וחניך ואותם לפתח ולהעצים, לבין הבנת החולשות והצרכים האישיים שלו, ולפעול בהתאם.

לדנה ברור כי היא תיקח משנות השירות שלה בשלווה את החובה לא רק לקבל את השונה אלא להסתכל אליו בגובה העיניים ו- מהחניכים שלה היא כבר לוקחת את הטוהר והתמימות, את אהבת האמת והפשטות.

" בִּפְגִישָׁה שֶׁנֶּעֶרְכָה, אֵי שָׁם בָּרָקִיעַ, הֻחְלַט שֶׁזְּמַן לְעוֹד לֵידָה הִגִּיעַ. לָחֲשׁוּ הַמַּלְאָכִים בְּאָזְנִי הָאֵל, זֶה יֶלֶד שֶׁצָּרִיךְ הַרְבֵּה אַהֲבָה לְקַבֵּל…" (אהוד מנור).

שלכם, מיכל, יו"ר בת עמי (אמונה-אלומה)