דרך השלום. הסיפור האמיתי

שלושה מיזמים מיוחדים, הגורמים לנו להרים את העיניים מהמסך, במטרה לחבר את הציבור וליצור שיח.

הכירו את שלושת המיזמים שיגרמו לכם להרים את העיניים מהפלאפון, להוציא מהאוזניים את האוזניות ולחסוך על הדרך גם כמה אחוזי סוללה. אבל הכי חשוב שהם הולכים לעזור לכם פשוט לדבר!, כן, פנים אל פנים, בלי מסכות ובלי מסכים. אחד עם השני, גם אם לא הכרתם קודם וזה יכול להיות בכל מקום ובכל שעה, ברכבת, באוטובוס או אפילו בבר.

שיגרת חיינו נעה בין אוטובוסים, רכבות, הליכה ברחוב ועוד קטעי מעבר שמאפשרים לנו זמן אוויר שנשאר לניצול לבחירתנו. ישנם אנשים שבחרו להפיק מהזמן הזה גם סיפוק ותועלת חברתית-לאומית ואתם מוזמנים להצטרף. להלן שלושת המיזמים שמחזירים אותנו לביחד. לדרך השלום.

אומרים שלום

את שביזות יום ראשון הקרוב (19.7) אתם לא תעברו לבד עם הפלאפון כי זהו 'יום השלום' הראשון בארץ. יום שבו כולנו נשתדל לומר שלום אחד לשני ולגלות יותר אדיבות ופתיחות לשיח טבעי בכל מקום שהוא, החל מתחבורה ציבורית ועד לקניון רמת אביב.

את יום השלום הביא לעולם אורי בריליאנט (36) מפרדס חנה. "יש כאלה שבכול יום הם נחמדים אבל מוכח שרוב העולם הוא ביישן. לכן, אני מאמין שאם יהיה יום אחד מרוכז, שבו אנשים ידעו שהיום מדברים עם האדם שלידך".

אורי הוא יזם בתחום העסקי והחברתי ואת היוזמה הזו שתפסה תאוצה ופרסום היה לו פשוט להוציא לאור, בעיקר דרך הרשתות החברתיות. "אני מאמין שזה יעבוד".
הרעיון למיזם יום השלום עלה בזכות סדנא בה השתתף אורי. באירוע הזה נוצר קשר ושיח מיוחד ועמוק, בין אנשים מגוונים שהגיעו באופן אקראי.

מתוך הרצון לשחזר את החוויה המיוחדת שעבר שם לחיי היומיום החליט אורי ליצור קשר עם עמותות שפועלות למטרה דומה כמו: עמותת 'שמחה', ו'עמותה לקידום הנחמדות בעולם'.

הפעילות ביום השלום תתקיים בעיקר בתחבורה הציבורית, "כי זה מקום שבו ממילא אתה יושב ליד מישהו זר, לפחות עשרים דקות ומעלה ואפשר לנצל את זה".

איך זה עובד?
"ב19.7, יום ראשון הקרוב, כל מי שמחליט לקחת חלק בכך, עולה לאוטובוס או לרכבת שהוא ממילא נוסע בה. הוא עובר בין הנוסעים, מספר כמה מילים על היום, ומחלק פרוספקטים נחמדים שמזכירים לכולם שהיום זהו יום שבו אומרים שלום".

החזון:
"יום שלום אחד בחודש, לפחות, וברגע שיתפוס תאוצה, להתרחב לעוד אופקים שיקדמו את השיח והאחדות".
אז במיוחד בימים אלו, ימי בין המצרים, ימי אבל וזיכרון על חורבן הבית שנחרב בגלל שנאת חינם, בואו נרבה אהבת חינם ולפחות ביום ראשון הקרוב נגלה קצת יותר אכפתיות וכמובן נאמר שלום.

להצטרפות כנסו לדף הפייסבוק של אומרים שלום

חבורה ציבורית

אי אפשר לדבר על קידום השיח ועידוד הנחמדות מבלי להזכיר את החבורה הכי ידידותית לסביבה- 'חבורה ציבורית'.

מעבר למשחק המילים הקליט של חבורה ותחבורה. יש כאן קבוצה עם המון מטרות ושאיפות, שצמחה לה אי שם בדרום, במכינה הקדם צבאית בלכיש.

במכינה המוטו הוא תמיד לפעול למען אחדות ישראל והאפשרות הזו ליצור שיח ולהגביר אחדות היא די פשוטה דווקא בתחבורה ציבורית בא אתה נפגש עם כל גווני העם, בין אם תרצה ובין אם לא.

"הפריע לנו שאנשים שקועים בכל רגע בתוך המסך. פעם האינטרנט והמדיה היו משאירים יותר אנשים בבית, אבל עכשיו גם ברחוב אנשים תקועים במסך". מספר אבינועם מנהל החבורה כרגע.

אבינועם שלום (23), מכפר מימון, שירת ארבע שנים בשירות קרבי בחיל המודיעין. הוא מספר שהחבר'ה שלו פועלים מתוך השאיפה לאחדות ישראל. ובנוסף מנסים להפחית את בעיית דור המסכים.

"באוטובוס וברכבת יש בריחה מאוד חזקה למסך ולאוזניות, להיות עם עצמי ולשים תיק על המושב, שאף אחד לא יבוא לשבת לידי. זה חזק מאוד ומורגש. ודווקא שם רצינו לבוא וליצר שיחה מחוץ למסכים".

איך זה עובד?

בכל פעם מארגן אבינועם קבוצת מתנדבים מקבוצת הפייסבוק של חבורה ציבורית וממאגרי בוגרי המכינה והם קובעים להיפגש יחד במקום ציבורי כל שהוא. כמו תחנה מרכזית, תחבורה ציבורית ואפילו ברים ומקומות בילוי ויוצרים שיחות יזומות עם האנשים הנוכחים באופן אקראי.

תוכן השיחה יכול להיות בכל נושא שיוצא, אבל הם גם משתדלים להעלות לשיח את המודעות לחיי המדיה והמסכים שלנו ושהגיע הזמן קצת להרפות. לא מעט אנשים החליטו להצטרף אליהם אחרי מפגש כזה וכיום הם פעילים בעצמם בקבוצה.

"ככל שאתה יותר נשאב למסך אתה מוצא את עצמך פחות מבלה עם הסביבה והמשפחה שלך, הקשר ביניכם הופך להיות במסכים, כל הקבוצות שקיימות אצלך בוואטס אפ או בפייסבוק הם קבוצות וירטואליות לחלוטין"

"חשוב להדגיש שהרצון שלנו הוא לבוא דווקא מנקודת חיבור ולא להתחיל לבוא לתת בראש לבן אדם על כל הסכנות הרפואיות והנפשיות במדיה ובמסכים וכמה שזה רע. אלא פשוט לבוא ולדבר אחד עם השני ולהיפגש יותר מחוץ למסך".

החזון:

"החזון הוא ליצור כאן מציאות טובה יותר, מדברת ונגישה יותר. שבה אנשים יהיו פתוחים ומעורבים יותר בסביבה שלהם ולא ירגישו נוח לשקוע בתוך המסך כשיש הזדמנות לדבר ולהכיר אנשים".

אז אם אתם מעוניינים להיות חלק מהחבורה הזו כנסו לכאן דף הפייסבוק של חבורה ציבורית

רכבת חברתית

ברכבת המושבים מוסדרים ברביעייה, סביב שולחן קטן, תמיד כשאתם נוסעים ברכבת אתם יושבים מול מישהו או מישהי אבל כמעט אף פעם לא יוצא לפתוח בשיח. זו היוזמה שתגרום לכם להפסיק להתעלם מהאנשים שיושבים מולכם, ופשוט להתחיל לפתח שיחה טבעית ואנושית. נשמע פשוט? איך לא עשינו את זה עד היום?

רובינו מעדיפים את המרחב הפרטי עם חברים משלנו שהוא בדרך כלל- הסמארטפון.

"בכל פעם שנסעתי ברכבת ראיתי שיש מצב די בעייתי. השיח והתרבות שלנו שלנו השתבשו לגמרי. אנו יושבים כמה סנטימטרים בודדים במהלך נסיעה שלמה ולא מעיזים להחליף מילה עם האדם מולנו או לצידנו. לכן החלטתי לבחור ליזום משהו שיכול לעודד את השיח". כך מספר יוזם הפרויקט, גפן מאיר.

גפן מאיר (רק בן 17) מספר שהדחיפה ליזום בגיל כה צעיר החלה מתוך פרויקט LEAD, המעודד מנהיגות ויוזמות לנוער שבו הוא משתתף מידי שבוע.

איך זה עובד?
גפן מאיר מנהל המיזם וחבריו ברחבי הארץ יוצאים יחד למגוון רכבות ומספרים על ההזדמנות שנמצאת ממש כאן ועכשיו להכיר, להיפתח ולשמוע. בנוסף מחולקים פתקים עם שאלות פתיחה מומלצות שנבדקו עם יועצים ואנשי מקצוע ומאפשרות שיח זורם גם לבישנים שבינינו.

החזון:

"לבנות כאן חברה מאירת פנים, שבה כולם מרגישים קשורים זה לזה וחשים שהאחר הוא אני".
גפן וחבריו התחילו לפעול אך הנהלת רכבת ישראל דרשה ממנו לעצור את הפעילות עד למתן פיתרון הוגן שלא יפריע לנוסעים שאינם מעוניינים לדבר.
"אשמח בהזדמנות זו לבקש את עזרת הקוראים אנא שתפו הפיצו ועזרו לנו למצוא פיתרון נעים לכל הנוסעים"

דף הפייסבוק של רכבת חברתית

שלושת המיזמים נושאים בראשם מטרה דומה ואולי בקרוב נשמע על שיתוף פעולה חזק וגדול. אתם מוזמנים גם אתם לקחת חלק באהבת חינם ובעידוד שיח פייס טו פייס, או לפחות לשמור על איזון: פחות מסכים = יותר אנשים.
"אני קורא לכל מי שיכול לעזור, כל שיתוף פעולה בנושא הזה הוא מבורך בעיניי, וזה ממש לא חשוב אם אני זה שיגרום את השינוי או אם יכתבו את השם שלי על זה, חשוב שהשינוי הזה פשוט יעשה" כך מסכם אבינועם שלום, יוזם 'חבורה ציבורית'.