שכן קרוב

"טוב שכן קרוב מאח רחוק" כתוב במקורות. למעשה, למשפט הזה יש תוקף גם במציאות הנוכחית המתפארת בשכלולים טכנולוגיים, בחיים וירטואליים המתקיימים לכאורה בלחיצת כפתור, בלי להוציא יותר מידי את האף מהבית. יחסי שכנות הם חלק מהותי בחיי משפחה. כולנו מכירים משפחות שבחרו בית קבע רק בגלל ש- 'השכנים נאים בעינם' וגם להיפך. אין צורך במחקרים גדולים בשביל להוכיח שחיים בקהילה מאוחדת מחזקים את תחושת השייכות, הביטחון האישי, מעשירים את זמן הפנאי וממילא עושים אותנו אנשים אכפתיים וטובים יותר. אפשר לומר שזו הסיבה שהשנה הצטרפו לפרויקט 'שכן קרוב' ארבעה גרעיני שירות של בת עמי. מסתבר, שבנות השירות של בת עמי, הן גם שכנות של…הן מתגוררות בדירות, בבנייני מגורים עמוסים,ובאופן טבעי מסתגלות לאווירה המאופקת הנהוגה היום בעידן המודרני-אל תטריד אותי, מבטיח להשתדל שלא להתעסק איתך.שקט תעשייתי.

במסגרת התכנית "שכן קרוב", יוזמות הבנות מפגשים ושיח בין השכנים שלהן, מגלות שמאחורי כל דלת מסתתרים עולמות וצרכים וברגישות מנסות לבנות ולהיות חלק מהפסיפס.

מטרת הפרויקט היא ליצור תשתית של קהילת שכנים מאוחדת המבוססת על עיקרון העזרה העצמית – שכונה למען עצמה. תושבי השכונה מכירים בצרכים, בקשיים ובכוחותיהם האישיים והשכונתיים ומייצרים מענים ומטרות לפיתוח השכונה.גם במישור הפרטי, המשפחתי, קיים דגש על עזרה הדדית בין השכנים ובמידת הצורך, תיווך לשירותים עירוניים.

בגדרה, [שאגב, התחילה את דרכה כעיר קטנה ומשפחתית ] קיימו בנות השירות פעילות פתיחה לנשות השכונה. "חששנו" סיפרה הודיה גזאי אחת מיוזמות הפעילות "האם יתייחסו אלינו ברצינות? האם יגיעו? ואולי זו סתם התלהבות של צעירות?" ככל שהתקרב מועד הפעילות כך קיבלו הבנות יותר פניות מתעניינות מהשכנות- 'מה זה בדיוק?', 'מי יהיה?' וגם 'איזה יופי שאתן עושות את זה, שלא תחשבו, פעם כולם הכירו פה אחד את השני, היו ימים..'. "אני גרה באשדוד" אומרת הודיה, "בבניין רב קומות. אין לנו קשר מי יודע מה עם השכנים, בטח לא יוזמה של פעילות משותפת. עכשיו אחרי שהתחלנו את שכן קרוב בשירות אני מבינה כמה זה היה חסר. ". לפעילות הפרשת החלה בגדרה הגיעו  חלק נכבד מהמשפחות הגרות בשכונה. "החלטנו לעשות הפרשת חלה כיוון שמרבית מנשות השכונה דתיות או מסורתיות ורצינו משהו שיגע בעולם התוכן שלהן –הרי זו המטרה" מדגישה הודיה. "במפגש היו נשים ששמחו להכיר אחת את השנייה וגם אותנו, בנות השירות. היו כאלו שכבר הכירו והיה להן נעים למצוא סוף סוף זמן לשבת לדבר על 'כוס קפה' ". במקביל, הבנות הכינו לוח מודעות מושקע בו מידי שבוע הן מפרסמות תמונה של משפחה מהשכונה בליווי שאלות הכירות. לעיתים אנשים עוצרים קמעה, קוראים, מחייכים וממשיכים הלאה. גם תושבים משכונות אחרות מתלהבים מהרעיון כשהם באים לבקר. לאט לאט נוצרת חבורה מגובשת, יש 'שיחות רחוב' בתדירות גבוהה יותר. "הרעיון הוא שהפעילות תקרה מעצמה לאו דווקא בחגים או מועדים" מסבירה הודיה "אבל עם זאת אנחנו מבינים שהחגים הם פשוט הזדמנות להתקרב ולכן בתור התחלה משלוחי מנות אחד לשני ולימוד בשבועות עושה את העבודה".

גם בראשון לציון בנות השירות הדרות ברחוב 'החלמונית' עלו על הגל הנכון. "ראשון לציון זה קלאסי" אומרת טליה ביטן "בבניין שלנו האווירה עירוניסטית מאד, כל אחד לעצמו, יש אוכלוסיה מכל הקשת הישראלית. זיהינו, שאם נותנים לשכנים אצלנו פתח הם רוצים את זה, את החיבור, רק צריך ליזום". אז בנות השירות  התחילו לדפוק בדירות הבניין ולהזמין אנשים גם הפעם לפעילות פתיחה של הפרשת חלה. "בעיני הפרשת חלה זה לא משהו מגזרי. להיפך, זה עם ישראל כזה שכולם מתחברים. בפועל הגיעו חמש משפחות לאירוע בדירה שלנו. לא נשקר שבהתחלה הייתה קצת אווירה של 'מה אנחנו עושים פה' אבל בסוף- נשארנו יחד לפטפט גם שלוש שעות אחרי!עשינו הכירות וכל אחד סיפר כמה זמן הוא גר כאן , במה הוא עוסק, כמה ילדים יש וכן הלאה. אחת הנשים סיפרה לנו שכמה ימים לאחר הפעילות היא פגשה שכנה אחרת במעלית, המפגש שקיימנו היה נושא לשיחה משותפת בניהן שהמשיכה גם אחרי".

חוי כהן מנהלת מחוז ש"י בבת עמי החלה את המיזם 'שכן קרוב' לפני מספר שנים יחד עם מדרשת שדרות בתקופת צוק איתן. כיום היא מובילה את הפעילות עם בנות השירות בגרעינים השונים. "משהו מופלא קורה

כשאתה מעיז לנקוש בדלת של אותו שכן שאתה פוגש מדי פעם במעלית,והנה אתה מולו נזכר שאולי בעצם אתה צריך משהו  שאתה יכול להציע כלשהו, שאתה חלק ושיש בך לתת". הובלת 'שכן קרוב' בשכונות של בנות השירות עוד יהוו בעתיד הקרוב מודל לחיקוי, לצורת חיים אחרת שלא מחייבת מגורים בקיבוץ או 'ליד ההורים' בשביל להרגיש מאוחד, שייך.