נקיונות לפסח בדירות

dirty-dishes

נקיון ובדיקת חמץ בדירות שירות לאומי, הרב מאיר נהוראי

בדיקת חמץ

לפני הבדיקה יש לנקות היטב את הבית

המקומות שיש לבדוק בהם חמץ

כל מקום שידוע לנו שהכניסו לשם חמץ חייב בבדיקה. סביר להניח שהוכנס חמץ לחדרי הבית השונים, אין להסתפק רק בניקיון עצמו, אלא לערוך בדיקה.

מתי בודקים את החמץ?

מי שעוזבת מוקדם את הדירה (לפני יום ראשון אור ליד' ניסן) בודקת בלילה האחרון לפני שעוזבת את הבית. מי שנשארת במהלך הפסח בדירת השירות תבדוק את החמץ באור לי"ד כמנהג ישראל.

האם צריך לברך על הבדיקה?

שאלה זו תלויה בזמן עזיבת הבית. מי שנשארת עד יום ראשון בערב אור לי"ד בניסן תבדוק בברכה כל מי שבודקת לפני כן (דהיינו לפני יד ניסן)  צריכה לעשות זאת ללא ברכה.

כיצד בודקים?

מי שבודקת לפני יד בניסן  – בודקת לאור הנר או בפנס ללא ברכה.  

מי שבודקת בזמן (יד בניסן) –  לפני הבדיקה יש לברך "על ביעור חמץ" ותתחיל בבדיקה. אין להסיח דעתך מהבדיקה או לשוחח, אלא צריך להתרכז בבדיקה עצמה ולדבר בעניינים הקשורים למעשה הבדיקה. מי שבודקת במקומות נוספים לאחר שסיימה את הבדיקה בדירתה אינה מברכת פעם נוספת אלא יוצאת ידי חובה בברכה הראשונה . נוהגים לבדוק לאור נר שעווה, במקומות שעלול להיגרם נזק כמו בדיקה בארונות בגדים וכיו"ב יש לבדוק בפנס. כמו כן, אם פתיחת האור בחדר תאפשר שדה ראיה רחב יותר, יש להדליק את האור בנוסף לנר הדולק. שלב בדיקת חמץ הוא שלב שמזכיר לנו שעלינו להיות זהירים יותר ולשמור שלא לטלטל חמץ ממקום למקום.

מה עושים עם החמץ?

כל מי שעוזבת מוקדם תיקח את החמץ לבית ההורים ותמשיך לאכול כרגיל. אם יוותר חמץ תיקח את החמץ לביתה ותמשיך לאוכלו עם כלל החמץ שקיים אצל ההורים. באופן כללי לא נוהגים למכור חמץ גמור כמו בסקויטים וופלות ועוד, אבל כל אחת תנהג כמנהג אבותיה בבית.

ביטול חמץ

אמנם בדקתן את החמץ בדירות אולם יתכן ונשאר חמץ שאינכן יודעות עליו. חשוב מאוד לא לשכוח לעשות ביטול חמץ בי"ד ניסן בבקר עד סוף זמן ביעור חמץ. אל תסמכו על ביטול חמץ של ההורים אלא עשו זאת בעצמיכן.

 

הכשרת כלים לפסח

הקדמה

הגעלה: הפלטת הטעם על ידי הכנסת הכלי במים רותחים.

ליבון חמור: הבערת הכלי באש, עד שכל טעם החמץ שנבלע בו נשרף, והסימן לכך שהכלי נתלבן, שאם יגעו בכלי המתלבן בברזל – יצאו ממנו ניצוצות של אש, סימן נוסף, שקליפתו החיצונית מתקלפת, או שצבעו הופך לאדום לוהט.

ליבון קל: הוא חימום הכלי באש עד שאם יניחו קש או חוט על צידו השני, יחרך מרוב החום.

לפני ההכשרה, צריך להקפיד על הכללים הבאים:

 

  1. יש לנקות היטב את הכלים מכל לכלוך וחלודה לפני ההגעלה[1].
  2. רצוי מאוד שכלים המובאים להגעלה לא ישתמשו בהם 24 שעות טרם ההכשרה[2].
  3. יש כלים שניתן להכשירם באמצעות שריה במים במשך שלושה ימים, יש להקפיד להחליף את המים כל 24 שעות. אין צורך להפסיק את השימוש בכלי טרם השריה.
 
כלים שלא ניתן להכשירם

א)         כלי חרס או פורצלן לא ניתן להכשירם[3].

ב)         לפי המסורת האשכנזית אין להכשיר אפילו ע"י הגעלה את הכלים הבאים[4]:

כלי לישה של עוגות, נפה, מגרדת.

כיצד לנהוג בכלים אלה? יש לנקות כלים אלו מכל חמץ, שדבוק בהם ולהצניע אותם בארון מיוחד. טוב לרשום על דלת הארון – חמץ. וכן יש לנהוג ביחס לכל כלי החמץ שאין אנו מכשירים.

כלי פלסטיק - יש הנמנעים מלהכשירם[5] אולם רוב הפוסקים התירו. ולכן מי שיש לו כלי פלסטיק וזקוק להם בפסח יכשיר את הכלים כל כלי לפי דינו.

כלי אפיה וטיגון

תבניות אפיה – טעונות ליבון חמור היינו כשיעור "שיהיו ניצוצות ניתזים מהן". תבניות אלו קשה מאוד להכשירן ולכן יש לקנות לפסח תבניות חדשות.

סירי אפיה, סיר פלא – אין להכשירם לפסח.

 מחבתות לטיגון

  1. מחבת טפלון – בדרך כלל הטיגון במהלך השנה הוא עם מעט שמן לא מכשירים לפסח מכיוון שהן זקוקות לליבון חמור וזה עלול לקלקל אותן.[6]
  2. מחבת שמטגנים בה בשמן – מנהג אשכנזים – יש ללבן 'ליבון קל'. מנהג עדות המזרח– הגעלה בכלי ראשון[7].

סירי בישול ומכסיהם – טעונים הגעלה במים רותחים[8], במידה ויש לסיר ידיות המחוברות בהברגה יש להסירם לפני ההגעלה ולהכשירם יחד עם הכלי.

סירי חמין – סיר המיוחד לחמין בשבת וברוב המקרים האוכל נשרף בכלי, מכשירו בליבון קל. אם לא ניתן ללבן עדיף להשתמש בסירים מיוחדים לפסח[9].

מצקת – הואיל ותפקידה להוציא מכלי ראשון לתוך הצלחת צריכה הגעלה.

סכו"ם - כפות ומזלגות - הגעלה בכלי ראשון[10].

סכינים – סכין שלפעמים חותכים באמצעותו מאכלים שצולים על האש צריך ליבון קל.  

סכין המיועדת לאכילה או לחיתוך ירקות – הגעלה.[11]

צלחות וכוסות מזכוכית

הקדמה

ביחס לכלי זכוכית יש מחלוקת קוטבית. לדעת רבנו תם וראשוני ספרד הזכוכית חלקה ואינה בולעת אפילו אם היו בה מאכלים רותחים וכך פוסק השולחן ערוך. לדעת המרדכי ותרומת הדשן דין זכוכית ככלי חרס שלא מועיל הכשר וטעמם כלי זכוכית נעשה מחול בדיוק כפי שמייצרים כלי חרס. ולכן אין כל אפשרות להכשירם וכך פסק הרמ"א.

הלכה למעשה

כלי זכוכית המיועדים למאכלים או משקים חמים:

מנהג עדות המזרח: שטיפה במים וסבון. מנהג אשכנז:[12] לא נהגו להכשיר.

כלי זכוכית המיועדים למאכלים ושתיה קרה ולפעמים משתמשים בהם בחם:

מנהג עדות המזרח – שטיפה במים וסבון. מנהג אשכנז- הגעלה או שריה שלושה ימים במים וכל 24 שעות להחליף את המים.

כיום הכוסות זולים ומצויים מומלץ לקנות סט לפסח.

כלי דורלקס או פיירקס – כלי בישול או כלים שרגילים להניח על האש יכול להגעילם שלוש פעמים במים רותחים.[13] אם כלים אלה אינם באים במגע עם האש דינם ככלי זכוכית.

 

הכשרת המטבח

שולחן האוכל – ניקוי יסודי, ולאחר מכן עירוי מים רותחים על גבי השולחן והמנהג לפרוס מפה. בשולחנות עץ או בשולחנות אחרים שלא ניתן לבצע עירוי, יש להסתפק בהנחת מפה קבועה על גבי השולחן. [14] (לא לשכוח לנקות את השולחנות שבגינות).

מגשי הגשה –  הגעלה או להניח עליהם ציפוי.

שיש – שתי אפשרויות: א. האפשרות המועדפת ציפוי בנייר כסף עבה או שעוונית. ב. עירוי מים על השיש. (אין צורך גם בעירוי וגם בכיסוי).

משטח נירוסטה – עירוי של מים חמים על המשטח עצמו או ציפוי המשטח.

כיור – ניקיון יסודי ועירוי מים רותחים או אפשרות טובה יותר להניח חוצץ בין הכלים לכיור כגון: להניח ארגז פלסטיק בתוך הכיור, כדי למנוע מגע בין הכיור לכלי הפסח משום שהכיור עשוי מחרסינה ולא ניתן להכשירו.

כלי לנטילת ידיים (נטלה) – רחיצה פנימית וחיצונית במים וסבון.

מייבש כלים – לרחוץ היטב במים וסבון.

ארונות מטבח, מקרר, מקפיא –מנקים את המדפים היטב. יש המקפידים לצפות את המדפים בנייר.

כיריים של גז

  1. החצובות (הברזלים שעליהם אנו מניחים את הכלי) והמבערים יש להשרות בחומר חריף. לאחר מכן יש ללבן את החצובות ליבון קל[15] מי שחושש לקלקול החצובה מחמת הליבון יכול להסתפק ולעטוף אותה בנייר כסף.
  2. מלבנים את המבער ע"י הדלקה עצמית (כחצי שעה).[16] המשטחים שמתחת לחצובה אינם זקוקים להכשרה מיוחדת ודי לנקותם. אם במהלך הפסח נופל מאכל על המשטח אין לאוכלו)

פלטה של שבת – ניקוי יסודי של הפלטה. ואח"כ הפעלה למשך שעה. רצוי להניח נייר כסף על הפלטה.

מיקסר – ראוי שלא להשתמש בו בפסח משום שאבק הקמח חודר לחריצים שבראש המיקסר וקשה לנקותו.

בלנדר

  1. פירוק החלקים וניקיונם, הסכינים טעונים הגעלה במים רותחים.
  2. מיכל הבלנדר עצמו קשה להכשירו בגלל החריצים המרובים הקיימים בו ולכן יש להחליפו.

תנור אפיה

  1. ניקוי יסודי ביותר ע"י חומרים חריפים.
  2. המתנה של 24 שעות.
  3. הפעלת התנור בחום מקסימלי למשך שעה.

המלצה למכשירי התנורים: רצוי מאוד שמי שמכשיר את התנור יכסה בעת האפייה את התבנית בנייר כסף.

מי שאינו מכשיר את התנור ויש לו טוסטר אובן מיוחד לפסח שבאמצעותו הוא אופה או מבשל יכול להסתפק בניקיון כללי של התנור מחמץ, אין צורך לטרוח בניקוי יסודי.

בכל מקרה של הכשרת תנורים יש להשתמש בתבניות חדשות או חד פעמיות

מיקרוגל ללא השחמה נחלקו הפוסקים אם ניתן להכשירו, מי שמכשיר ינהג כדלקמן:

  1. המתנה של 24 שעות.
  2. ניקיון של כל הדפנות כולל דלת הכניסה העשויים זכוכית, ניקיון יסודי של הצירים.
  3. הרתחת מים בכלי כשר למשך כ- 5 דק', לכן יש לדאוג לכלי בגודל הראוי כך שהמים יתאדו.
  4. יש להגעיל את מגש הזכוכית של המיקרוגל או להניח חוצץ על מגש הזכוכית

בכל מקרה כגיבוי עדיף לחמם את האוכל בכלי סגור.

קומקום חשמלי – למלא במים עד למקסימום ולהרתיח.

תזכורת כללית: כל ההכשרות של תנורים, מדיחי כלים, סירים בהגעלה, מיחם מים יש להמתין 24 שעות לפני ההכשרה. במיחמים זה מסובך יותר ולכן יש לפגום את המים בסבון)

מפות שולחן – כיבוס המפה במים רותחים. כאשר הכיבוס אינו במים רותחים, יש להניח ניילון נוסף על המפה.

 

[1] שולחן ערוך תנ"א,ג.

[2] רמ"א תנ"ב, ב.

[3] שולחן ערוך תנ"ב, א'.

[4] רמ"א תנ"א סעיפים י"ז – י"ח משנה ברורה ס"ק ק'.

[5] שו"ת אגרות משה אורח חיים א,צב

[6] שו"ת "יסודי ישורון" חלק ו' עמ' קנ"ב.

[7] שולחן ערוך תנ"א סעיף י"א רמ"א שם, משנה ברורה ס"ק ס"ז.

[8] שולחן ערוך תנ"א,ה.

[9] סברה, אין לחלק בין הסירים הללו לבין דין מחבת.

[10] שולחן ערוך תנ"א,ג . אם אנו יודעים בוודאות שכלים אלו באו במגע רק במאכלים קרים ולא נגעו כלל במאכל חם ניתן להסתפק בשטיפה במים וסבון.

[11] אם בודאות השתמשו בה רק בצונן ולא נגעה כלל וכלל בדברים חמים מספיק שטיפה.

[12]  רמ"א סימן תנ"א סעיף כ"ו ובמשנה ברורה ס"ק קנ"ד .

[13] שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן כ"א , ישכיל עבדי חלק ד' סימן י"ג.

[14] שולחן ערוך תנ"א,כ .

[15] רמ"א תנ"א,ד ובמשנה ברורה ס"ק ל"ד.

[16] יסודי ישורון חלק ו' עמוד קס"א.

פוסטים נוספים