דלג לתוכן המרכזי
תפריט
צרו קשר
גישה מהירה
En
English

ביום שאחרי

ביום שאחרי

בנות השירות באגף שיקום מסייעות לנפגעים

בקיבוץ הדתי-לאומי בו גדלה ה. ליפניק, אחוז גיוס נערות לצבא גבוה להפליא. כשהגיע תאריך צו ראשון היא התייצבה בלשכת הגיוס המקומית ושם בניגוד לרוב חברותיה החליטה שזה לא זה "הרגשתי שבשירות הלאומי אני אתרום בצורה הטובה ביותר" היא מסבירה "וכך מצאתי את עצמי במשרד הביטחון". בתום תהליך המיונים קיבלה ה. את הזכות לבחור אחד מבין שני אגפים אליהם התקבלה. "הציעו לי לשרת באגף משפחות או שיקום" היא משחזרת, "עין חיצונית אולי לא הייתה רואה בהם הבדל, אבל אני בחרתי בשיקום כי ראיתי משמעות גדולה באפשרות לסייע לאנשים שנותרו בחיים אך חווים על בשרם את השלכות הקרב יום יום".

משרד הביטחון נותן מענה למי שנפגע במלחמה או פעילות טרור וזקוק לשיקום כלשהו. בנות השירות משתלבות בעבודת קודש זו באמצעות ליווי הנפגעים בהליכים בירוקרטיים, מתן שירות בקבלת קהל מידי שבוע ולעיתים רחוקות אף ביקורי בית יחד עם הצוות המקצועי. "העבודה דורשת רגישות, יכולת הכלה גבוהה, יחסי אנוש, סבלנות ואופטימיות" בוררת ה. כמו בפינצטה את התכונות החשובות ביותר בעיניה לתפקיד.

איך התרומה שלך באה לידי ביטוי בשגרת היום יום?

"משרד הביטחון משקיע רבות במתן מענה אנושי ראוי לנפגעים, וכאן בנות השירות נכנסות לתמונה. כשמישהו מתקשר צריך לדעת לתת לו את המקום להתבטא, להיות אמפתיים כלפי המצב הרגיש בו הוא נמצא. הרבה פעמים זה כבר חצי פתרון לדבר שלשמו התקשרו. פעם אחת קיבלתי שיחה טלפונית מורכבת, כמובן שהיא עברה מיד לטיפול של הממונים עלי אך עד אז, ממש דקות ספורות, הצלחתי במילים פשוטות להרגיע אותו וזו הייתה תחושת סיפוק גדולה".

מהחיים בקיבוץ שיתופי דתי דרך בני עקיבא ועד הלימודים באולפנה עם דגש חברתי. ה. עברה מסלול קלאסי של נערה מהמגזר הדתי לאומי שהרבה פעמים דוחף לאייש דווקא תקנים משמעותיים בתחום החינוך. הבחירה של ה. לשרת במשרד הביטחון לא ברורה מאליה "הייתי חניכה ומדריכה ופעילה חברתית" היא מספרת "רציתי לשנות למשהו שיותר יתאים לי וגם היה לי חשוב המסר של לעסוק בביטחון המדינה".

היו חששות מהשירות במשרד הביטחון?

"קצת הרתיע אותי ההגדרה 'עבודה בסביבה משרדית'. לא בגלל שיש לי בעיה עם עבודה משרדית אלא בגלל איך שהסביבה בה גדלתי רואה את התפקידים האלו. אבל הדבר הכי ייחודי הוא שבעבודה בשיקום אנחנו משלבות משרד ואנשים. יש פה מספיק אקשן זה לא משעמם. אנשים באים בקבלת קהל ומשתפים שעל ליבם בהתמודדויות הקשות. אנחנו פחות משולבות בביקורי בית אבל הנפגעים מביאים את ההרגשות מהבית לפה".

את כבר שנה שנייה בתפקיד, מה הדבר הכי מרגש שנפגשת בו?

"נכה צה"ל שעזרתי לו הגיע למשרד ערב ראש השנה והביא לי ציור שלו. הוא מתעסק באמנות וזה מאד ריגש אותי. תמיד כשהוא בא הוא בודק שהציור תלוי על הקיר".

טיפ לבנות הבאות?

"לנסות ולא לפחד מסטיגמות. במשרד הביטחון יש כל כך הרבה מה לתת".