המשימה: בר מצווה

IMG-20170612-WA0033

תשאלו הורים לילדים בני מצווה כמה זמן מראש הם מתחילים להתכונן למאורע הגדול.  ההכנות הנ"ל מתחילות לעיתים שנה מראש לימוד ושינון הפרשה, בימוי והפקה של סרטון מדליק, שנת לימוד והתנדבות של חסד ועוד כהנה וכהנה. אז איך בכל זאת הצליחה דליה גרטל בת שירות בתקן שח"ם מחולון לארגן לחניך שלה אדגה אבבה מסיבת בר מצווה בלתי נשכחת תוך פחות מחודשיים? דליה טוענת ש"הכל בזכות אנשים צדיקים ונדיבים מעם ישראל" אבל אנחנו יודעים שללא הרגישות שלה לחניכים, האהבה, המסירות וכמובן – המוטיבציה חסרת הגבולות, האירוע לא היה מתרחש בסדר גודל כזה. ללא ספק הנוסחה של עם ישראל ושירות לאומי היא שילוב מנצח.

אם תבקרו בשכונת ג'סי כהן בחולון לא תפספסו את חבורת ה'פרנג'יות' שמידי יום משחקות עם ילדים, חונכות ומסייעות לימודית לילדים ומלוות משפחות עולות מהעדה האתיופית באתגרי קליטה מתמשכים,. אלו הן בנות השירות של שח"ם. כך למעשה הכירה דליה את אדגה- ילד צנוע וביישן שלא חלם לטוס לחו"ל או לקנות את האייפון הכי מתקדם. הוא בסך הכל רצה שיחגגו לו בר מצווה. שהיום המשמעותי בחייו לא יחלוף מבלי משים. וכך, חודשיים לפני שהיא מסיימת את שנת השירות השנייה שלה הפכה דליה לפיית החלומות שלו. "כשמתנדבים בתוכנית כמו שח"ם" מסבירה דליה, "רואים את הפער ברמת החיים בין קהילות עולות מאתיופיה לבין שאר האוכלוסייה בארץ. בר מצווה זו דוגמא מצויינת לזה. אני מגיעה מאלון שבות, יישוב דתי בגוש עציון שם אין סיכוי שילד לא חוגג בר מצווה. זה הדבר הכי ברור מאליו שיש. והנה, הגעתי לכאן והתבדיתי וזה כנראה מה שסיפק לי מוטיבציה להתקשר לבעלי מקצוע רבים ושונים ולהפיק מסיבה מושלמת ומלאת תוכן".

אדגה עלה לארץ עם משפחתו לפני ארבע שנים בלבד והוא שובץ במחזור גיל קטן ממנו בשנה על מנת שיוכל להדביק את הפער הלימודי- חברתי בנחת. "העובדה הזו פעלה לטובתינו" סיפרה דליה "יצא שאדגה היה הראשון בכיתה לחגוג בר מצווה היות והוא הגדול, כך שהוא הכתיב רף של מסיבה מלאה בתוכן, משמעות והרבה שמחה. החברים והוריהם שהיו שותפים מלאים קיבלו שיעור בחיים של מה באמת חשוב ואיך אפשר לחגוג בדרך אחרת בלי להפסיד דבר".

בבי"ס 'דביר' בו לומד אדגה הייתה מסורת נפלאה של חגיגת בר מצווה לילדים מעוטי יכולת. אולם השנה נבצר מהם לקיים זאת בשל עומס פדגוגי רב, מה גם שאדגה היה הילד היחיד שחגג בר מצווה באותה שנה. דליה לקחה את המושכות וקיבלה סיוע מהמורות בבית הספר, מהתלמידים ומההורים. "המורות תרמו את הדקות הבודדות שלהן בהפסקות לשבת איתי להדריך ולייעץ מה יהיה התוכן ומה דרוש לשם כך. אדגה ילד כל כך אהוב שהחברים נרתמו גם הם לעזרה וגייסנו סכום כספי מההורים לטובת העניין. פניתי לצלמים, לבעלי קיטרינג, לדי.גיי , וקיבלתי המון תשובות חיוביות. זה מאד מרגש. הנה עוד דבר שלא ברור מאליו".

הבוקר הגדול הגיע, ספריית בית הספר לבשה חג, כולם היו מוכנים להתחיל. "בחרנו לעשות את האירוע בבית הספר כי הוא סמוך לישיבת ההסדר שם אדגה קרא בתורה. אחד המורים הקליט את עצמו קורא את הפרשה וכך ישבתי עם אדגה יום יום ושיננו את הטעמים הספרדיים. אפילו אשכנזייה כמוני" היא אומרת בחיוך ומוסיפה "באופן טבעי הוא היה לחוץ אבל הוא פשוט קרא מושלם וזו הייתה יריית הפתיחה לריקודים וחגיגות".

כמובן שגם הוריו של אדגה הגיעו וניכר שהיו מאושרים והביעו הרבה תודה והערכה לדליה. "הם חיבקו אותי ואמרו אולי מיליון פעמים 'תודה'. אני לא צריכה יותר מזה בשביל לדעת שהם מעריכים את מה שעשו עבור הבן שלהם. מה גם שאדגה לאורך כל תהליך ההכנות דאג להודות לכולם והצהיר שזהו רגע שיזכור כל חייו. אני לא בטוחה שכל הילדים יודעים להעריך ולהודות בכך בפועל בפני הוריהם על מסיבות בר מצווה מושקעות שעושים להם. יש לנו הרבה מה ללמוד ממנו. זכיתי".

IMG-20170612-WA0029 IMG-20170612-WA0034

פוסטים נוספים