בימים האלו

לאנשי בת עמי, מתנדבות, מתנדבים. ועובדים יקרים, השלום וברכה,

רגע לפני שבת וכמה רגעים לפני פורים, חשבתי לנכון לכתוב לכם.
אנו נמצאים בימים לא פשוטים, בהם פונו תושבי עמונה מבתיהם, מיישובם ולא נותר בו דבר, וביום שלישי האחרון פונו תשע משפחות מבתיהן בעפרה, כשזו חוגגת 40 שנה לקיומה.

הלב נשבר והעיניים מסרבות להאמין למה שהן רואות. זו תקופה קשה ומאתגרת, לתושבי עמונה ועפרה ולמעשה לכל עמ״י.
אני מבקשת לחזק את המשפחות שפונו ואת תושבי עמונה ועפרה בכלל, ולומר להם כה לחי על העוצמות והעמידה האיתנה ברגעי משבר אלו, לומר להם שהם שמשו עבורי מודל להתמודדות עם קשיים קשים ביותר מתוך תפילה ואמונה בצדקת הדרך. לומר להם תודה על שהם ניהולו ומנהלים את המאבק על ביתם מתוך אחריות לכלל ישראל ולמדינתנו האהובה. לראות את התושבים והנוער (ואף חלק מכם) עומדים ושרים ״התקווה״ יחד עם החיילים הבאים לפנותם, לשמוע את הכאב אך גם את האהבה בין הצדדים שלכאורה, רק לכאורה (!) הם משני צידי המתרס, היה מעודד ומחזק. אנחנו עם אחד ורק ביחד נצליח.

המנכ״ל שלנו, ידעיה לוין וגם היו״ר הקודמת שלנו, יפה גיסר, הינם תושבי עפרה וזה הרגע לומר להם שאנו אתם ומשתתפים בכאבם.

נושאת אני תפילה למרומים שעם כניסתנו לחודש אדר בו מצווים אנו להרבות בשמחה, נדע מעתה רק בשורות טובות ויהפכו ימים אלו לימי שמחה וגאולה קרובה.

 בברכה ושבת שלום

מיכל

 

 

פוסטים נוספים