בואו נעשה מעגל גדול

חרדי, חילוני, ודתי נפגשו בתל-אביב. לא, זו לא תחילתה של בדיחה. זה אכן קרה. וזה היה מרגש מאוד. ביום האחדות שהתקיים אתמול ניסו רבים לפגוש מקרוב את החברה הישראלית המשוסעת ולנסות לאחות את הקרעים בעזרת שיח מעצים. כתבתנו, לינוי משעלי, שהיתה מבין המארגנים של יום זה באשדוד, משתפת אותנו בהתרגשות ובחוויה.
PicsArt_1433681019752

"כשמקשיבים – אפשר לשמוע את הרגשות של האדם", כך אמרה ילדה קטנה עם עיניים גדולות ומבינות, בכזו פשטות ומתיקות. היא ישבה באחד ממעגלי השיח שהתקיימו ביום האחדות לצד אמה (שלא הצליחה להשיג לה בייביסיטר) ולצד אנשים שונים וטובים שבאו פשוט בשביל להקשיב לאחר.

וטוב שהיא לא מצאה לה פתרון. לא כל יום ילדים יחשפו לחוויה כזו, אלא אם כן נחליט לקחת יוזמה וליצור כאן דור לתפארת.

אלפי מעגלים התקיימו אתמול (יום ד') בעשרות מוקדים בכל רחבי הארץ כחלק מיום האחדות. זוהי יוזמתן של אימהות שלושת הנערים שחברו לרשת מתחברים לעתיד משותף. הרעיון שעומד מאחורי היוזמה הברוכה הוא הרצון להמשיך את האחדות העצומה שחווינו במדינה בימי החטיפה ולאחריה.

מנחה המעגל פותח את הדיון במספר כללים:

  1. "במעגל מדבר מי שבידו חפץ הדיבור והיתר מקשיבים מהלב (לא חושבים באותו זמן איך לענות, רק מקשיבים) .
  2. במעגל כולנו שווים וחשובים, לא פוסלים או שוללים אחרים במעגל, רק מביעים דעה.
  3. מדברים בקצרה (כדי לאפשר לכולם להתבטא).
  4. מדברים מהלב ומשתדלים לדבר אל כולם.

כן, אלו חוקי מעגל השיח והם בעצם הסוד והמפתח להקשבה, פתיחות, קבלת האחר. בעזרתם ניתן לפתור כמעט את כל הבעיות שיש במדינה למעט עזה ואירן".

PicsArt_1433682938303

עשרות מעגלי שיח ברחבי הארץ

"בזכות המעגל אני יכולה לדבר ומקשיבים לי. בדרך כלל אין לאנשים סבלנות לחכות עד שאצליח להוציא מילה מהפה ואקח שאיפת אוויר כל פעם בין המילים" מספרת בהתרגשות, יעל צפרן, שנעזרת בצנרור קנה, המחובר לה אל מיתרי הקול ועוזר לה עם קשיי הנשימה.

יעל, מתנדבת בתנועת הערבות, לא הפסיקה לרגש אותנו במהלך כל הערב במעגל. כמעט את כל הכתבה הזו יכולתי למלא בציטוטים המרגשים שלה.

אחד מעוברי האורח שהחליט בספונטניות להצטרף אלינו אמר: "הפעם אנו מתאחדים מסיבות חיוביות יותר". הוא וגם אני כמו שאר תושבי אשדוד זוכרים סיבות פחות חיוביות לאחדות.

כמעט שנה עברה מאז הלחימה בעזה שהכניסה חצי מדינה למקלטים "בצוק איתן גילינו את השכנים שלנו מחדש, פתאום הקשר בינינו נהיה כל כך עמוק", כך מספרת קרן טופלן, גם היא תושבת אשדוד שישבה במעגל ונזכרה באותם ימים שאזעקות קיבצו את כולם תוך פחות מ-40 שניות לארבע קירות בטון משותף.

mitchabrim

כולנו היינו מעדיפים להתאחד מסיבות טובות, השאלה מה היינו עושים בשביל זה?, כמה אנחנו מחפשים את האחדות במהלך סדר היום העמוס שלנו?
האם אנחנו שמים לב בכלל למעשים שלנו כלפי האחר? זה ששונה מאיתנו. האם כשאנו לחוצים ועסוקים אנחנו מצליחים באמת להקשיב לאדם שמולנו?

אנחנו לא באמת זקוקים לצרות או לאזעקות כדי לעצור את מירוץ החיים ולהושיט עזרה.
אנחנו יכולים אחרת אם רק נרצה ונבין  שהשינוי הגדול מתחיל בשינוי הקטן שלי ושל כל אדם באשר הוא.

"שונים ככל שנהיה, יש לנו פה עתיד משותף וטוב ביחד" כך סיכמה אתמול רחלי, אימו של נפתלי פרנקל ז"ל, את היום המאחד הזה.

אז בואו כולנו נעשה מעגל גדול ונצאה במחול, אל העם הזה. שכמה טוב שהוא כזה.

 

פוסטים נוספים