"אל תעשי ממני גיבור"

ניצול השואה, מאיר פרידמן (90), ממייסדי בית העדות בניר גלים מספר את סיפורו האישי כנער פעיל בתנועת בני עקיבא במהלך המלחמה ולאחריה. שם, בשואה, בין חיים למוות העשייה היתה מתבקשת, לדבריו. למרות שיכול היה לברוח מאימת הנאצים הוא לא הותיר את הוריו ושאר יהודי הונגריה ופעל להצלת רבים מהם. גם היום, בגילו, הוא מתנדב פעיל בבית העדות שהקים ורואה חשיבות עליונה בהנצחה. ראיון מרגש ושונה במיוחד.
meirfridman5_r

"אל תעשי ממני גיבור", כך מבקש מאיר בסיום הראיון. אני שואלת אתו מי גיבור לדעתו? הוא חושב מעט ומספר לי על חברו, אלכסנדר הונגר, שלקח את רכב השגרירות ונסע למצעדי המוות עם תעודות חסות שוויצרית. יחד עם מכונת כתיבה, כדי להקליד ולהדפיס באותו הרגע שמות על התעודות ובכך להציל כמה שיותר מאחיו היהודים שהיו כבר בצעדות המוות בדרכם לגבול האוסטרי.

בדמעות הוא מספר לי, על ראש ישיבתו, ששימש גם כרב קהילה ולמרות שתלמידיו ביקשו להציל את נפשו, הוא סירב ואמר: "רב מקומו עם הקהילה". וכך באצילות הוא מצא את מותו יחד עם בני הקהילה שלו, אותם לא נטש. "זו גבורה!", הוא אומר לי.

אני מנסה שוב לשכנע את מאיר ושואלת אותו בכנות, "הצלחת לעבור את המלחמה, היית יכול לברוח מכל התופת הזו, ובכל זאת, העדפת להישאר לצד המשפחה שלך ולהתמודד עם המלחמה האיומה. זו לא גבורה?"

"זה טבעי שאדם יישאר עם משפחתו ולא ישאיר אותה לבד, פשוט עשינו מה שצריך לעשות באותו המצב. זה עדין לא אומר שאני גיבור". כזה הוא מאיר, אדם פשוט וצנוע, מתגורר בשכונות הותיקות של ירושלים בפשטות ושמחה עם אשתו ציפורה, אותה הכיר עוד שם בהונגריה.

meirfridman1_r

מאיר וציפורה פרידמן שרדו שניהם את שואת הונגריה, בה נרצחו כחצי מליון יהודים הי"ד. בשונה משאר הארצות, בהונגריה החל הכיבוש הנאצי רק לקראת סוף המלחמה (מרץ 1944) והזמן הקצר וההפסד המתקרב, גרמו לנאצים לפעול במהירות וביד קשה.

תוך חודש ריכזו הגרמנים בגטאות כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה. ובתוך שבועות ספורים בלבד נשלחו לאושוויץ כ־540,000 יהודים. עד יולי 1944 לא נשארו עוד יהודים בהונגריה, מלבד יהודי בודפשט שגירושם נותר לשלב האחרון.

"הגענו למחנה ריכוז ביום רביעי ובשבת בצהריים אחי הגדול שהיה גר בבודפשט הגיע יחד עם שוטר משוחד, במטרה להוציא אותי משם. לאחר שהניסוי להוציא אותי עבר בשלום, הביאו גם את הוריי וכולנו עברנו לגור בבודפשט".

" אני זוכר שאחי צייד אותי במסמכים ובתעודה זרה בה היה מצוין שאני גוי. סידרתי הכל בתיק ומה שמתי בו עוד? תפילין. בטוח זה היה מעשה מסוכן ופזיז, אך בוודאי הם אלו ששמרו אותי מכל הסכנות שהיו בדרך".

יהודים מערי הונגריה ומהארצות השכנות ברחו לבודפשט בניסיון להינצל מאימת הגרמנים. אך גם שם כבר החלו הנאצים לרכז את היהודים בבתים מסומנים. יהודים רבים החלו לחפש דרכים אחרות כדי להינצל על נפשם ולהציל איתם כמה שיותר מאחיהם היהודים. ביניהם היה גם מאיר, צעיר בן 18 שביקש להצטרף לעשייה שהיתה ממש הצלת חיים.

מאיר פרידמן בצעירותו במהלך המלחמה

מאיר פרידמן בצעירותו במהלך המלחמה (באדיבות ארכיון בית העדות בניר גלים)

meirfridman7_r

ציפורה ורה פרידמן, שהתה עם אמה מחחת לשולחן בבית הזכוכית. לימים נישאה למאיר. (באדיבות ארכיון בית העדות בניר גלים)

המצב היה קשה, בלי יותר מידי תקוות. ואתה היית צעיר, לא חשבת על בריחה?

"האמת שהיה לי חבר טוב, מבוגר ממני, ולילה אחד חשבנו יחד על בריחה. היה נראה לנו לפי הנתונים שאולי נצליח לברוח, אבל השיקול שהכריע לבסוף היה שאי אפשר להשאיר את ההורים המבוגרים מאחור".

חשבתם לנסות להילחם בשלטון הנאצי?

"ככל שהתקרבנו יותר לסוף המלחמה, הגבורה הייתה להישאר בחיים. רצינו למשוך את הזמן להינצל ולהציל כמה שיותר יהודים ולכן נרתמנו לפעול בבית הזכוכית שהיה מוקד הצלה לאלפי יהודים ופעל בצורה חוקית, אפילו מבחינת הנאצים".

בית הזכוכית בבודפשט שבהונגריה שימש כבניין המשרדים של מפעל הזכוכית בבעלות משפחת וייס. חזית הבית צופתה בזכוכית כדי להראות את מהות המקום ולהמחיש טכניקות מיוחדות שניתן לייצר בעזרת הזכוכית.

משה קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט, שידל את הדיפלומט השוויצרי להביא למימוש כ-8,000 תעודות עליה לארץ ישראל שהיו מיועדות בתחילה למשפחות יהודיות שתכננו לעלות לארץ, אך לא הספיקו מכיוון שנשלחו למחנות.

לשם כך, הוסב בית הזכוכית, שנסגר עקב ההגבלות של הממשל ההונגרי, לבניין של שגרירות שוויצרייה. במקום זה הוציאו אל הפועל את התעודות האלו ואחרות שבסופו של דבר הצילו מעל 40,000 יהודים מפני הנאצים.

meirfridman6_r

בית הזכוכית, רחוב ודאס 29, בודפשט שבהונגריה

בנוסף, הפקידים שעבדו שם קיבלו חופש מכל ההגבלות שהטילו הנאצים על היהודים. כולל האפשרות לנוע חופשי בכל שעות היום ללא טלאי צהוב. בנוסף הם יכלו להחזיק מכשירים כגון רדיו, טלפון וטלוויזיה, בעזרת אלו התאפשר לסייע בצורה חוקית ולהציל אלפי יהודים.

"אני זוכר שמאות יהודים חיכו ימים שלמים בתור שהשתרך מחוץ לבית הזכוכית, כדי להגיש את הטפסים לוועדה, שדנה בזכאות לתעודות חסות שוויצריות. התפלאנו בעיקר מהעובדה שהגיעו שוטרים על סוסים כדי לשמור על הסדר ולהגן על המוני היהודים שחיכו בתור, אפילו בשעות העוצר בהם נאסר על יהודים לצאת".

 תנועות הנוער ובית הזכוכית

"במצב הלא שפוי הזה, בני הנוער היו הרבה יותר פעילים, הם חיפשו דרכים נוספות לפעול ולהינצל ולא איבדו את הראש לעומת המבוגרים. הנוער היה אמיץ לדברים שנראו בלתי אפשריים כמו להתלבש כנאצי וללכת לחלק תעודות חסות, תרופות ועוד".

בבית הזכוכית פעלו בעיקר תנועות הנוער הציוניות בשלל תפקידים. מאיר שהשתייך לתנועת בני עקיבא בהונגריה עבד גם הוא, יום ולילה בכדי להנפיק תעודות חסות.

מהר מאוד הלך ואזל מלאי תעודות החסות שסיפקה שוויץ. תנועות הנוער השונות, החל מהשומר הצעיר, מפא"י ועד לבני עקיבא והנוער הציוני החלו לפעול יחד להוצאת אלפי תעודות מזויפות ובכך להמשיך במבצע ההצלה הקריטי של יהודי הונגריה.

ב15 באוקטובר שליט הונגריה החליט לנתק מגע עם הגרמנים וכל הגזירות על היהודים בוטלו. "היה ששון ושמחה, הרגשנו בגן עדן. אבל אז, עוד באותו הערב תפסו הגרמנים את השליט ובמקומו מינו ממשלה נאצית. מיום זה המצב רק הלך והחמיר".

אנשי צלב החץ (צבא המפקדה הנאצית בהונגריה) החלו להרוג יהודים ברחובות ובבתים. נהר הדנובה הפך לנחיל מוות כשהנאצים מוציאים להורג על החוף יהודים רבים. באותו ערב החליטו הפקידים בבית הזכוכית לא לחזור הביתה וכבר למחרת העבירו את משפחותיהם לגור בבית הזכוכית.

"בבוקר הגיע חייל חמוש, נראה כנער בגיל 16 והודיע שכל הגברים והנשים מתבקשים לרדת לחצר המרכזית ומי שימצא בדירות, גורלו יהיה מר. אני התחבאתי בבית של השכנים שלי בגלל שהיה להם פרוזדור וארון גדול להתחבא בו. ידעתי שעד הערב יבוא מישהו מהחברים לקחת אותי לבית הזכוכית".

החיים בבית הזכוכית

"כעבור כמה ימים גם הורי עברו לגור בבית הזכוכית ואחותי נתפסה ונלקחה למקום ריכוז ממנו יוצאים לצעדות המוות. אחי, ששימש כפקיד וניתן לו חופש תנועה, הלך והצליח להציל אותה עם תעודת החסות".

מהר מאוד בית הזכוכית הפך לבית מגורים לאלפי יהודים. המשרדים כמובן לא היו מיועדים למגורים ואנשים ישנו בצפיפות מעל ומתחת לשולחנות. "בבניין היה אולם גדול עם שולחן ענק שכנראה שימש בעבר לחיתוך הזכוכיות במפעל. מעליו ומתחתיו ישנו עשרות אנשים ובתוכם ציפורה אשתי, אז ילדה בת 12, שגרה יחד עם אמה מתחת לשולחן הזה".

כמובן שאנשי צלב החץ ידעו שיש אלפי יהודים שמסתתרים בבית הזכוכית וניסו פעמים רבות להיכנס אליו אך המשטרה מנעה מהם בכל פעם את הכניסה. כשבועיים לפני סיום המלחמה, זרקו הנאצים רימון לעבר השער שגרם לארבעה הרוגים. לאחר זמן מה תפסו הנאצים את ארתור וויס (בעל בית הזכוכית) שמצא את מותו כגיבור שזכה להציל מאות ואלפי יהודים.

meirfridman8_r

משואה לתקומה

ב18 בינואר 1945, 8:00 בבוקר: נכנס החייל הרוסי הראשון בשערי בית הזכוכית ובכך התבשרו אלפי היהודים ששהו במקום על  סיום המלחמה. זמן קצר לאחר מכן התחדשה פעילות תנועות הנוער בהונגריה  ומאיר נשאר יחד עם חבריו, חברי תנועת בני עקיבא להקים בתי ילדים. עבור הילדים שנשארו יתומים מאב ומאם שימש המקום כבית וכהכנה לעליה לארץ ישראל.

בפברואר 1950, עלה מאיר לארץ ישראל לאחר ששימש כחבר בהנהגת בני עקיבא והקים בדרכו לארץ סניף חדש בווינה. כשהגיע לארץ למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ושימש בתפקידים בכירים במשרד האוצר ובחברות ממשלתיות ופרטיות.

מאיר וציפורה נישאו וזוכים להתגורר בעיר ירושלים ולגדל בנחת בת בכורה ושני בנים, נכדים ונינים.

לקראת יום הזיכרון לשואה, יש משהו שתרצה לאחל ולמסור לדור הצעיר?

"אני מאחל שנוכל להמשיך לבנות את הארץ בשלווה ובנחת". בצניעותו האופיינית הוא אומר, "אני לא חושב שאני מכיר מספיק טוב את הדור הצעיר, לכן מי אני שאתן להם מוסר?. לכל אחד יש את התפקיד שלו ואני מקווה שיש להם מורים טובים שיכולים להעביר להם חינוך וערכים טובים".

meirfridman3_r

כיום, ממשיך מאיר פרידמן, לספר את סיפורו בבתי ספר ובטקסים, עוזר בהנצחת קורות התנועה בהונגריה ושותף פעיל בהנהלת עמותת ותיקי בני עקיבא ובהקמת מוזיאון בית העדות בניר גלים.

רגע לפני שאני יוצאת מביתם של מאיר וציפורה, הוא אומר לי שחשוב לו מאוד שיכירו את סיפור יהודי הונגריה, שנפקד מספרי ההיסטוריה ולא קיבל מספיק מקום של כבוד בהיסטוריה של שואת העם היהודי. כולי תקווה שבכתבה זו הצלחתי להעביר אליכם את סיפורם. הייתה לי הזכות לראיין אדם מקסים וצנוע ולהנציח את סיפורו ברשת, אני מאחלת לו ולציפורה שפע בריאות ואריכות ימים ושנים.

צלמת: לינוי משעלי

הצילומים הישנים באדיבות ארכיון בית העדות בניר גלים ואתר בית הזכוכית.

כיום חלק מבית הזכוכית בבודפשט משמש כמוזיאון ומחווה לקרל לוץ, הדיפלומט השוויצרי ובארץ ניתן לבקר "בבית העדות", בקיבוץ ניר גלים. שם נמצא מיצג מדהים, הממחיש את סיפור בית הזכוכית ומציג תיעוד ופרטים נוספים על שואת יהודי הונגריה. ניתן להתרשם מהאתר: http://www.beit-haedut.org.il/template/default.aspx?CatId=5&PageId=43

עצרת זיכרון לשואה ולגבורה תתקיים הערב, יום ד', כ"ו בניסן, 15 באפריל בשעה 20:00 ברחבת בית העדות בניר גלים במעמד רא"ל מר בני גנץ, קובי אפללו "צמד ילד" ואמילי עמרוסי. לפני כן, בשעה 18:30 יתקיים שיח של בני הדור השני – "שואה ותקומה – הדור השני". פרטים נוספים בקישור: http://www.beit-haedut.org.il/news/news.aspx?NewId=58

אתר בית העדות-למורשת הציונות הדתית והשואה בניר גלים: http://www.beit-haedut.org.il/

אתר בית הזכוכית: http://www.uveghaz.org/

פוסטים נוספים